בן הזקונים של זהבה ואשכול (אבינדב). נולד ביום ג' בחשוון תשס"ב (19.10.2001) במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע. אחיהם הצעיר של אריאל רפאל, הודיה ושירה.

רואי חיים, ילד חכם עם חיוך נצחי על הפנים, גדל והתחנך באופקים במשפחה חמה ואוהבת שינק בה את אהבת ישראל ומסורת ישראל ואת ערכי הנתינה והעזרה לזולת. אף שנולד כפג, במשקל קילו וארבע מאות גרם בלבד, התפתח היטב, הדביק את הפער במהירות, ומשעה שלמד ללכת חתר לעצמאות וחיפש את הדרך החוצה – לחצר, המקום שבו אהב לשחק ולפרוק את האנרגיה הרבה. פעלתנות זו ואהבת האקסטרים כמו גם השאיפה לעצמאות, אפיינו אותו גם בהמשך חייו.

את חינוכו היסודי קיבל רואי בבית הספר הממלכתי-דתי "נעם מורשת ישורון", ואת המשך לימודיו עשה בישיבה התורנית-מדעית "שבילי אית"ם" של רשת עמל (לשעבר ישיבת "אפיקי ארץ"), שם למד בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. נער חברותי ונעים הליכות שהאיר פניו לכולם, דאג לסביבתו ופיזר סביבו שמחה ואופטימיות; תלמיד מוכשר וחרוץ בעל חשיבה אנליטית וכישורים ריאליים, וספורטאי מצטיין שבנה בעמל רב גוף חזק ושרירי, היטיב לרוץ והרבה להתאמן.

רואי, כמו כל חבריו הטובים בני שכבת גילו, היה "מורעל" על הצבא, חדור מטרה, נחוש לשרת שירות משמעותי ולתרום להגנת העם והמדינה כלוחם ביחידה קרבית. בהתקרב מועד גיוסו הגביר את אימוני הכושר, והיה מאושר כאשר עבר את הגיבוש של "סיירת גולני" – יחידת הסיור המובחרת של חטיבת גולני.

עם גיוסו לצה"ל, ב-21 במארס 2022, הוצב בחיל הרגלים, ובתום מסלול ארוך של שנה וארבעה חודשים קיבל את סיכת "הנמר" של סיירת גולני. מפקדיו וחבריו העידו כי היה לוחם אמיץ לב, חדור רוח לחימה, הראשון להתנדב לכל משימה ובעל יכולת נתינה ללא גבולות. "הוא אהב מאוד אתגרים ועמד בהם ללא חת," סיפרו, "אדם עם עוצמות שהלך עם האמת שלו עד הסוף."

בשבת בבוקר שמחת תורה תשפ"ג, מייד לאחר מטח כבד של ירי רקטי, החלו להישמע קולות ירי בחוץ. מחבלי חמאס פלשו לשכונת מישור הגפן באופקים בטנדרים לבנים, והחלו לירות לכל עבר ולטבוח בעוברים ושבים. אריאל, בעברו איש שירות בתי הסוהר, נטל את אקדחו ורץ החוצה, לכיוון היריות. רואי אחיו רץ בעקבותיו, בידיים חשופות; כיוון שהיה ב"רגילה", נשקו הופקד בבסיס. גיסתו הדר, שיצאה אף היא החוצה, הייתה עדה למתרחש, וסיפרה: "אריאל צעק לרואי 'לך אחורה, תחזור הביתה!' אבל רואי המשיך לרוץ אחריו. הוא לא היה יכול לראות את אחיו הגדול רץ לאש ולא לרוץ אחריו. לרגע הם לא חשבו להסתתר, אלא ניסו להגן ולהציל את כל מי שאפשר."

בגבורתם, משכו שני האחים את אש המחבלים לכיוונם, ובכך הצילו אזרחים שהספיקו לברוח. כעבור זמן קצר נורו ונהרגו. הדר נפגעה מירי ברגלה, נמלטה לבית סמוך וניצלה.

במשך שבוע נחשבו שני האחים לנעדרים. תחילה התבשרו ההורים על נפילתו של רואי, ובהמשך, הגיעה ההודעה גם על מציאת גופתו של אריאל.

סמל רואי חיים גורי נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באופקים, שם נטמן לצד אחיו אריאל רפאל גורי, אשר מונצח באתר "לעד" לזכר אזרחים חללי איבה.