אריאל נולד ב- 7.9.93, בבית חולים סורוקה.
הוא הבכור מבין האחים רואי חיים, הודיה ושירה.
אריאל היה ילד שמח וטוב, תמיד נמצא בחברת אנשים ואהוב מאוד על סביבתו.
היה ילד ונער אמיץ מאוד ותמיד דאג לסובבים אותו, היה נעים הליכות וחבר נאמן מאוד.
אריאל למד ביסודי באביר יעקב, בחטיבה ובתיכון באפיקי ארץ.
הוא התגייס לשירות משמעותי והיה מ"כ בגדוד שקד בגבעתי.
אריאל למד הנדסאת חשמל במכללת עתיד.
היה נשוי ללא ילדים להדר.

בשבת בבוקר שמחת תורה תשפ"ג, מייד לאחר מטח כבד של ירי רקטי, החלו להישמע קולות ירי בחוץ. מחבלי חמאס פלשו לשכונת מישור הגפן באופקים בטנדרים לבנים, והחלו לירות לכל עבר ולטבוח בעוברים ושבים. אריאל, בעברו איש שירות בתי הסוהר, נטל את אקדחו ורץ החוצה, לכיוון היריות. רואי אחיו רץ בעקבותיו, בידיים חשופות; כיוון שהיה ב"רגילה", נשקו הופקד בבסיס. גיסתו הדר, שיצאה אף היא החוצה, הייתה עדה למתרחש, וסיפרה: "אריאל צעק לרואי 'לך אחורה, תחזור הביתה!' אבל רואי המשיך לרוץ אחריו. הוא לא היה יכול לראות את אחיו הגדול רץ לאש ולא לרוץ אחריו. לרגע הם לא חשבו להסתתר, אלא ניסו להגן ולהציל את כל מי שאפשר."

בגבורתם, משכו שני האחים את אש המחבלים לכיוונם, ובכך הצילו אזרחים שהספיקו לברוח. כעבור זמן קצר נורו ונהרגו. הדר נפגעה מירי ברגלה, נמלטה לבית סמוך וניצלה.

במשך שבוע נחשבו שני האחים לנעדרים. תחילה התבשרו ההורים על נפילתו של רואי, ובהמשך, הגיעה ההודעה גם על מציאת גופתו של אריאל.